רישום פלילי ורישום משטרתי: ההבדלים, ההשלכות ודרכי הטיפול

המונח „מחיקת רישום פלילי” משמש בשיח היומיומי לתיאור מצבים שונים מאוד. הרשעה בבית משפט, תיק חקירה פתוח ותיק שנסגר ללא אישום אינם אותו דבר. כדי לבחור דרך פעולה צריך לברר תחילה איזה מידע רשום, מה מקורו, מה מצבו העדכני ולמי מותר לקבלו.

שני מרשמים, הסדרים שונים

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, מסדיר את המרשם הפלילי ואת המרשם המשטרתי. המרשם הפלילי כולל, בין היתר, הרשעות והחלטות שיפוטיות נוספות המנויות בחוק. גם החלטה ללא הרשעה עשויה להותיר רישום, בהתאם לסוג ההחלטה ולהוראות החוק. המרשם המשטרתי כולל סוגי מידע אחרים, ובהם תיקים תלויים ועומדים ותיקים סגורים, בהתאם לסעיף 27 ולחריגיו.

חקירה שטרם הסתיימה אינה הרשעה, וסגירת תיק אינה קביעה שהחשוד ביצע עבירה. עם זאת, עצם קיומו של מידע משטרתי עלול להיות רלוונטי להחלטות של גופים המוסמכים לקבלו, למשל בתחומי רישוי מסוימים. יש לבחון את סמכות מקבל המידע ואת סוג המידע שמותר למסור לו.

מי רשאי לקבל מידע על העבר?

החוק קובע שמידע פלילי הוא חסוי ושאין לדרוש אותו שלא בהתאם להוראותיו, גם באמצעות תצהיר או שאלון. הסכמה של האדם לבדה אינה הופכת גוף בלתי מוסמך לזכאי לקבל מידע. לכן אין להניח שכל מעסיק רשאי לדרוש מידע פלילי, או שאדם חייב למסור לכל גורם מידע על מלוא עברו.

לצד זאת, קיימים גופים ובעלי תפקידים הזכאים לקבל מידע בהיקפים שונים. כאשר נבחנת זכות על יסוד מידע שנמסר כדין, יש לבדוק גם את אמות המידה לשקילתו, ובכללן מהות העבירה, חלוף הזמן, הזיקה לזכות ונתוני שיקום, בהתאם להסדר החל.

התיישנות, מחיקה וביטול רישום — מסלולים שונים

התיישנות העבירה עצמה נוגעת לאפשרות להעמיד אדם לדין, לפי חוק סדר הדין הפלילי והוראות מיוחדות. לעומתה, התיישנות ומחיקה של רישום פלילי נוגעות למידע על הרשעה או החלטה שיפוטית שכבר ניתנו. ביטול רישום של תיק משטרתי סגור הוא מסלול נפרד, ואין להחיל עליו באופן אוטומטי את התקופות הנוגעות להרשעות.

רישום פלילי בעקבות הרשעה

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים קובע תקופות התיישנות ומחיקה המשתנות, בין היתר, לפי גיל האדם, סוג העבירה, העונש שנגזר ופרטי רישום נוספים. ככלל, ההתיישנות נמנית ממועד פסק הדין או ההחלטה, ותקופת המחיקה מתחילה לאחריה, בכפוף להסדרים מיוחדים ולחריגים. בתום התקופות מצטמצמת האפשרות למסור את המידע ולהשתמש בו; אין פירוש הדבר שכל מידע מושמד מכל מאגר.

כאשר מתקיימים תנאי החוק, ההתיישנות והמחיקה חלות מכוח הדין, ללא חובה להגיש בקשת חנינה. במקרים המתאימים ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקיצור התקופות או לביטולן. זו סמכות שבשיקול דעת, ולא מסלול המבטיח תוצאה או מחליף ערעור על ההרשעה.

תיק סגור: שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה

גם כשטרם חלפה התקופה הרלוונטית לביטול הרישום, ניתן לבחון בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה, המופנית לגורם המוסמך שסגר את התיק. הבקשה נבנית בראש ובראשונה לאחר עיון בחומרי החקירה וניתוח הראיות, כדי לבחון אם הן מצדיקות שינוי בעילה לפי אמות המידה החלות.

ניתן להציג גם את נסיבות החשוד ואת השלכות הרישום על חייו, אך אלה אינן תחליף לתשתית ראייתית מתאימה. אין להבטיח שהבקשה תתקבל. אם התיק נסגר מחוסר אשמה, החוק מורה על הסרת רישומו מהמרשם המשטרתי, בלי להסיק מכך שכל חומר החקירה או רישומים אחרים מושמדים.

ביטול רישום משטרתי של תיק סגור

תקופות הסף לבחינת בקשת ביטול משתנות בהתאם לגיל החשוד במועד האירוע ולסוג העבירה: בגירים — ככלל 5–7 שנים; קטינים — ככלל 3–5 שנים. התקופה המדויקת ותחילת מניינה נבחנות לפי הוראות הדין והמסמכים הרלוונטיים, ולא לפי מועד סגירת התיק בלבד.

הבקשה מוגשת לגורם המוסמך במשטרת ישראל ומטופלת באמצעות מדור מידע פלילי וחוליית ביטול רישום במסגרת המטה הארצי, בהתאם לערוצי ההגשה העדכניים. נבחנים, בין היתר, הזמן שחלף, חומרת העבירה והפגיעה הנטענת, גיל האדם בעת האירוע, נסיבותיו האישיות, רישומים נוספים וביטולים קודמים. יש לצרף מסמכים התומכים בבקשה.

חלוף התקופה אינו מבטיח ביטול או מחיקה אוטומטית. לצד מסלול הבקשה קיים מסלול ביטול אוטומטי לעבירות שאינן פשע, הכפוף לתנאים ולסייגים נפרדים. רישומים נוספים וביטולים קודמים עשויים להשפיע על המניין, על שיקול הדעת ועל האפשרות לביטול אוטומטי. אין כלל גורף המחייב בכל מקרה להמתין ל„התיישנות התיק האחרון”.

בחירת המסלול נעשית לאחר בדיקת גיליון הרישום במסגרת זכות העיון כדין, הודעות הסגירה, חומרי החקירה, פסקי הדין והחלטות קודמות. המקורות העיקריים: סעיפים 17–25 ו־33 לחוק המידע הפלילי, סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי ותקנות אמות המידה לביטול רישומי משטרה. הנוהל המשטרתי הפומבי נקרא בכפוף לחוק ולהוראות העדכניות.

איך מתחילים טיפול נכון?

תחילה מממשים את זכות העיון במידע בהתאם לדין, מאתרים את ההחלטות הרלוונטיות ובודקים מהו הנזק הקונקרטי שנגרם. לאחר מכן בוחרים את המסלול המתאים ומצרפים מסמכים התומכים בבקשה. כאשר הרישום עומד גם בבסיס ביטול רישיון, יש לטפל במועדי ההשגה על הרישיון בנפרד: בקשה לתיקון הרישום אינה עוצרת אותם מאליה.

מקורות לעיון

• חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
• חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 62
• מסלול ערר על החלטה שלא לשנות עילת סגירה — פרקליטות המדינה

טיפול ברישום מחייב עורך דין הבקיא בהבדלים בין סוגי המידע ובעל ניסיון במסלול המתאים. פנייה לגורם הלא נכון או בקשה שאינה מבוססת על עילת הטיפול הרלוונטית עלולות להכביד על ההליך. חשוב לבחון מראש את פרטי הרישום ואת ההשלכות האפשריות של כל פנייה.